את הבצלים ושיני השום נחתוך לקובייות בחיתוך גס.
בסיר מרק גדול ניצוק 3 כפות שמן זית ונדליק להבה בינונית. ברגע שהשמן רותח נקטין מעט את האש על מנת שהשמן לא יישרף (שמן זית רגיש לחום גבוה) ונוסיף את קוביות הבצל.

כעת מתחיל תהליך מלאכת קירמול הבצל שהיא אמנות בפני עצמה, פשוט למדי כשהסוד הוא פשוט סבלנות.
אין צורך לערבב תכופות את הבצל כיוון שאנו רוצים שהוא גם יזהיב וגם יגיר את הסוכרים שלו ובכך תתחיל למעשה פעולת הקירמול שלו ועל כן פעולת ערבוב נבצע כל חמש דקות.

ברגע שנראה שהבצל מזהיב והמסה הופכת סמיכה, סימן שהצלחנו וזה בדיוק הזמן להוסיף את השום.
כיוון ששום הוא חומר גלם רגיש שנשרף במהירות וגם בגלל שטח הפנים הקטן שלו, אנו מוסיפים אותו בתום תהליך קירמול הבצל.

לאחר 3 דקות נוסיף אל תוך הסיר את קוביות הבטטה ונכסה במים רותחים עד למפלס של שכבת הבטטה. בשלב זה נגביר לאש בינונית, נכסה את הסיר ונבשל עד לריכוך מלא של הבטטה ונוכל לבדוק זאת בעזרת סכין.
נוסיף את האפונה הקפואה, מעט מים רותחים ונרתיח על מנת לאזן את הטמפרטורה בסיר.
לפני השלב בו אנו מוסיפים את כל יתרת המים הרותחים למרק, מגיע הטריק שלי למניעת גושים.

מה זה אומר בעצם?

כשאנו מוסיפים תבלין כלשהו או חומר גלם בצורת אבקה לנוזל דליל, מתפתחים גושים.
על מנת למנוע זאת, אנו נוסיף את אבקת המרק בשלב הזה בו הבטטה, האפונה והמים סמיכים ונערבב ביסודיות לפירוק האבקה. כעת נכסה במים רותחים לגובה מפלס כל תכולת הסיר, נוסיף מלח ופלפל, נביא לרתיחה ונקטין את האש לאש קטנה-בינונית (ממש באמצע כדי שהתחתית לא תישרף).
לאחר 20 דקות נפתח את הסיר, נטעם, נתקן ונאזן טעמים לפי החייך של כל אחד ואחת מאיתנו.

כעת מגיע השלב הכי כיפי לו תמיד חיכיתי כילד – מעיכת המרק.
בעזרת בלנדר מוט נהפוך את מסת המרק למסה חלקה. זהו שלב בו ישנם כאלה המוסיפים יותר מים כדי לדלל וכמובן שכל מהלך כזה דורש תיקון ואיזון טעמים – אני אישית אוהב אותו ממש כמו מחית.
אפשר ורצוי להגיש עם שקדי מרק/קרוטונים וצ׳ילי גרוס למי שאוהב.

בתאבון!

אל תשכחו לתייג אותי באינסטגרם ולספר לי איך היה! >> foodictiongram@