לפני שאי פעם פגשתי את הירק המדהים הזה, הייתי סקרן בטירוף רק בגלל השם…״דלעת ערמונים״.

ערמונים לכשעצמם הוא שם המתגלגל על הלשון באופן סקסי ולהוסיף לזה ״דלעת״, אז בכלל נמסתי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שפגשתי אותה אצל הירקן שלי בבקה אל גרבייה (את הסיפור על הירקנייה המופלאה שלו אשמור לפעם אחרת) והבטתי על צבעה הכמעט שחור בוהק כאילו צבעו אותה בלקה ביסודיות יחד עם הקימורים המהדהימים שלה. באותה שניה הבנתי שאני מאוהב.

מייד בחרתי לי כמה יחידות ומהירתי הביתה.
ידעתי שעל כל מגון הגרסאות שישנן לחומר גלם כזה או אחר, אין כמו לאכול אותו עם מינימום מרכיבים ובצורתו הכמעט גולמית.

כדי שגם אתם תוכלו לשחזר את הפעם הזו שלי, הנה המתכון הקצר והפשוט כל כך שבסופו מחכה לכם תוצאה טעימה בטירוף ומושלמת כתוספת לארוחה או כנשנוש.